אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אבו רביעה

החלטה

1.המשיב תובע את המבקשת בבית משפט השלם בקרית גת לפיצויו בסכום של 19,000 ₪ בגין נזק נטען שגרם אוטובוס של הנתבעת למכוניתו הפרטית.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר לפי פרק ט"ז-1 לתסד"א.

ביום 2.4.13 נחתמה על ידי בימ"ש השלום (כב' השופט א. זבולון) "החלטה מובנית" (מיוזמת ביהמ"ש) ובה נקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.7.13 וביהמ"ש הוסיף והורה באותה החלטה, בין היתר, כי:

"בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שיידרשו הליכים אלה יסתיימו בתוך 45 יום מהיום".

משנתקבלה אותה החלטה על ידי ב"כ הצדדים פנה ב"כ התובע (המשיב) בבקשה לביהמ"ש קמא "למתן צו גילוי ועיון במסמכים ותשובות לשאלונים" וצירף לבקשתו שני שאלונים ובהם עשרות שאלות, המכוונים לנתבעת ולנהג שנהג את האוטובוס וגרם לתאונה הנטענת.

הנתבעת הגישה התנגדותה למתן הצווים המבוקשים. זאת הואיל ובפרק טז-1 לתסד"א, המסדיר את נושא התובענות בסדר דין מהיר, נקבע מפורשות בתקנה 214 ח' (ג) כי:

הוראות פרק ט' (דהיינו – הודיות שאלונים וגילוי מסמכים – י.א.) לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו- 119 בשינויים המחוייבים...".

ביום 26.5.13 – נעתר בימ"ש השלום לבקשת המשיב (התובע) למתן צו גילוי מסמכים כללי ותצהירי תשובות לשאלונים.

על כך הגישה הנתבעת בקשה זו שבפני לרשות ערעור.

לטענתה "ההחלטה המובנית" מיום 2.4.13 ובעקבותיה ההחלטה הנוספת מיום 26.5.13 מנוגדות לסדר הדין המיוחד שנקבע לבירור תובענות בסדר דין מהיר ולהוראה הספציפית שבתקנה 214 ח' (ג) לתסד"א – לפיה בסדרי דין אלה לא יחולו הוראות פרק ט' לתסד"א בדבר גילוי מסמכים ושאלונים.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן – החלטתי לדון בבקשה כבערעור כאילו ניתנה הרשות לכך.

3.ההליך המיוחד של תובענה בסדר דין מהיר נקבע על ידי מחוקק המשנה מתוך מטרה ותכלית של קיצור מירבי בהליכים הפרוצדוראליים הנוהגים בתובענות רגילות.

לשם כך נקבעו סדרי הדין המיוחדים לעניין חובת גילוי המסמכים המוקדמת, והסטאטוטורית, שבתקנה 214 ח' (א) לתסד"א – תוך קביעה מפורשת בתקנה 214 ח' (ג) כי ההוראות הכלליות לענין גילוי מסמכים ושאלונים (בנוגע לתובענות רגילות שאינן בסדר דין מהיר) לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר.

לאור זאת, ה"החלטה המובנית" שניתנה ביום 2.4.13 על ידי בימ"ש השלום (באותו קטע ממנה המצוטט לעיל) סותרת על פני הדברים את סדרי הדין המיוחדים שנקבעו על ידי מחוקק המשנה בתקנה 214 ח' הנ"ל.

פועל יוצא מכך הינו כי ההחלטה הנוספת מיום 26.5.13 נמצאת גם היא שגויה.

אשר על כן דין ערעור זה להתקבל תוך ביטול החלטותיו הנ"ל של ביהמ"ש קמא מהתאריכים 2.4.13 ו- 26.5.13.

4.מוצא אני לנכון להוסיף מספר הערות נוספות בסוגיה זו.

ראשית, יש להבחין בין סוגיית "גילוי המסמכים" לסוגיית ה"שאלונים" בהליכי התובענות בדיון מהיר.

שלא כבתובענות הרגילות שם נקבעו סדרי הדין לעניין גילוי מסמכים בהתאם למפורט בסימן ג' ובסימן ד' לפרק ט' לתסד"א – הרי שבתובענות בסדר דין מהיר נקבעה חובת הגילוי והצגת המסמכים. בתקנה 216 ח' (א) (ב) – ולפיהן: